Feeds:
רשומות
תגובות

Posts Tagged ‘פחמימות’

אם אכתוב פה שאוכל הוא אחד מאהבות חיי, מישהו יהיה מופתע? אני מניחה שלא, למרות נטיותי הלא לגמרי קונבנציונליות בעניין. כלומר- יתכן ויום אחד אכין ארוחת צלי עם תפודים ואספרגוס מאודה, אבל מה שבטוח זה שזה כנראה לא  יעניין אותי מספיק בכדי לכתוב על זה. זה פשוט כ"כ בנאלי בעיני (אם כי עם פוטנציאל להיות גם טעים), שלא יהיה לי הרבה מה לומר בעניין, אלא אם כן אני אפתיע את עצמי.

לעומת זאת, המתכון הבא מעניין. כל אחד יכול לקחת חומרים איכותיים מהדרגה הראשונה ולהכין מהם ארוחה טעימה. למעשה, צריך כשרון כדי להרוס אותם. אבל לא כל שילוב של מרכיבים פשוטים יותר מפיק מנה טעימה עם "טעם של עוד".

קינואה, בעיני, יכולה להיות טעימה, ויכולה להיות סתמית. ככה רוב הדגנים המלאים (למרות שקינואה היא לא בדיוק דגן וגם לא בדיוק מלא). היא זקוקה לקצת עיטור בכדי להבליט את יכולתה להיות בסיס טוב. וביום אחד גשום לפני כמה חודשים, מצאתי מתכון שהפך להיות מאוד חביב עלי. במקור – עם מנגולד. הטוויסט האביבי (אם לא תמצמצו) הוא שהכנתי אותו כבר עם עלי חוביזה (חלמית, בעברית תקנית). בכל מקרה – יוצא טעים, משביע ומשאיר טעם של עוד. מצאתי את המתכון באתר אוכל/שיתוף מתכונים חדש יחסית, Food52. המשך…

מודעות פרסומת

Read Full Post »

לחם אירי

Soda_bread

בשיחה עם חברה שעוסקת ברפואה אלטרנטיבית, עלה הנושא של הדיאטה, וכמה קשה להסיר דברים מסויימים מהתפריט הרגיל, אחרי שרגילים אליהם והם הופכים להיות אבן יסוד של התזונה היומית. אצלי, לדוגמא, זה לחם. בבוקר ובערב, הלחם יכול להיות עיקר הארוחה בלי להניד עפעף, עם תוספת "קלה" של ממרחים/גבינות וירקות. היא טוענת שהקמח הלבן הוא נזק לא קטן לכל דיאטת הרזייה (או סתם תזונה בריאה), שאת זה כבר די הפנמתי בשנותיי. אבל גם שהשמרים שאיתם אופים לחם ממש לא טובים לנו. למה – לא לגמרי ברור לי. הילדים קטעו אותנו באמצע השיחה, ולא חזרנו לנושא. אבל הזרע נבט, והתחלתי לחפש חלופות ללחם שמרים רגיל.

על נסיונותיי עם שיאור אני אכתוב קצת יותר אחרי פורים. בכלל, השבוע הקרוב (אם אני אצליח לעמוד בקצב) יהיה מוקדש כולו לרעיונות והשראה לתחפושות, ברוח אקולוגית. היום אני מביאה מתכון של לחם סודה אירי, שניסיתי כבר ע"פ המתכון שלמטה, וגם על טהרת הקמח המלא. שתי הגרסאות טעימות, השניה קצת יותר דחוסה. המשך…

Read Full Post »

טופו של הבודהה

היום אני מביאה מתכון נוסף מהתקופה הצמחונית שלי. למה? כי כל הבוקר עבדנו קשה בחיפוש אחר ערכת כלים שלא ראיתי כבר שנה לפחות. תוך כדי, יצא לנו גם לנקות את הבית, משהו שאנחנו לא עושים לרוב, באופן גורף. (כלומר לא יוצא לנו לנקות את כל הבית בבת אחת. לרוב זה מתחלק לשבוע אחד למעלה וטאטוא מהיר למטה, או הפוך בשבוע שאחריו. את תחתית סל הכביסה לא ראיתי כבר ה-מ-ו-ן זמן. ואני מכירה מישהי שעכשיו אומרת לעצמה "טוב, נו, ככה זה אצל הפולניות.")

אז למה מתכון צמחוני? כי אחרי המבצע (שכלל גירוד סיד מתוך האסלה. אלוהים ישמור! מה נסגר עם הסיד במים? פעם רק הקומקום היה מסתייד.) אחרי המבצע, לקחנו את הבנות לאכול בשיפודייה כאן באיזור, וחשבתי לעצמי שפעם לא היו תופסים אותי במקום כזה. אבל האמת? אני אומנם אוכלת בשר, לא עומדת בריח, אבל אני הכי נהנית מהסלטים והצ'יפס. נדיר שאני מטגנת בבית, אז צ'יפס זה מאכל של "בחוץ". והסלטים? אצלי אין כזה מגוון אף פעם. אין לקוחות. אבל את המתכון הבא אני מכינה מידי פעם, ואפילו העזר כנגדי מודה שזו ארוחה קלה נחמדה. אני נותנת בלי כמויות, כי במקור מדובר על 6 כוסות אורז.

(אגב, זה עוד מתכון על דף מצולם. כתוב שזה של רות טל בראון, באנגלית.) המשך…

Read Full Post »

תבשיל חומוס עם פסטה…זה מה שהיה יוצא לי מהפה פעם, בכל פעם שרציתי להזכיר את התוכנית של חיים כהן. אבל לטובת התוכנית יאמר, שזוהי הנקודה החלשה היחידה. היום אני כבר מצליחה לתפוס את התוכנית פחות, מכיוון ששעת השידור שלה עברה ליום ה' ב-20:00 – שעה קשה עבור אמהות עם ילדים צעירים – אבל אני שומרת מקום חם בלב לחיים כהן. איש נעים, שמצליח לשלב בישול ביתי (כלומר – אמיתי) עם בישול עילי יותר, שעושה שימוש בחומרים חדשים, ושמחדש לפעמים.

זו הסיבה שאני מביאה את המתכון הבא. הוא ביתי, ממלא את הבטן, ילדים אוהבים אותו, די בריא, ולא סטנדרטי. אצלנו הוא הפך לחלק מהרפרטואר.

 תבשיל חומוס עם פסטה

המשך…

Read Full Post »

קמח

פעם, כשהתחתנתי, קיבלתי (קיבלנו!) מכונה לאפיית לחם. כולם אמרו לי שזה פיל לבן, שאשתמש בזה פעמיים ואח"כ זה סתם יתפוס מקום, ושכדאי להחליף אותו במולטי שף, שזה הרבה יותר שימושי. למעשה, המכונה הזאת היתה המתנה היחידה שהיתה "מוזמנת". נכון שיש תקופות בהם אני אופה פחות, אבל שבע שנים המכונה הזו איתי, מלווה אותנו בכל המעברים, ועושה לנו ריח של לחם נאפה בכל בית 'חדש'. לא מצטערת לרגע.

ואני אוהבת גיוון, אז ניסיתי הכל: לחמים עם פלפלים, בטטה, מרווה, בצל, שום, רוזמרין, עגבניות מיובשות, קקאו, קינמון, קוטג', שמיר, קימל, שיפון, צימוקים, אגוזים. בקיצור – מה לא? אבל איכשהו, המתכון הבסיסי לא ממש משתנה. הוא גם טוב למי שלש בידיים. רק תזכרו שיחס הקמח-מים יכול להשתנות מעט על-פי מזג האויר.

(אגב, מי שרוצה מולטי שף שזכה לשני שימושים, יכול לכתוב לי.) המשך…

Read Full Post »

IMG_0422 לפני כמה שנים, פרסמה שרי אנסקי כתבה בשם "המדריך לאשה המושלמת", בטור הקבוע שהיה לה במוסף סופשבוע של מעריב. בכתבה היא שברה הרגלים (לטענתה) וצללה אל תוך העולם הנשי של פשטידות. ומה הדבר שגרם לחצות את גבולות עולמה המוכר? לא אחר מאשר מאפה אמריקאי ביתי אך מהיר – הטונה קסרול.

הכתבה הצחיקה אותי מכל מיני סיבות. בגלל כותרתה. בגלל הילול המאכל הכ"כ פשוט הזה. ובעיקר בגלל ההתייחסות לפשטידה כמאכל של נשים. את הטונה קסרול הטעים ביותר שאני מכירה, למדתי לא מהכתבה של אנסקי, אלה מידיד משפחה ותיק, ראובן. הפצ'קראי המינורי עם הסירים שווה את המאמץ. המשך…

Read Full Post »

סלט אורז

אורז
את הסלט הזה למדתי להכין מאמא שלי, שמכינה אותו מאורז לבן פשוט והוא טוב בידיוק ככה. עם השנים, וההיכרות עם דגנים מלאים למיניהם ראיתי שאפשר להכין אותו גם על בסיס אורז מלא, דוחן, קינואה (שמבושלת בפחות מים מהרגיל), גריסים, וכל מיני שילובים שנורא גורמים לאנשים שלא מכירים את הז'אנר להתפלא שזה "גם בריא וגם טעים". באמת, לאן הגענו כאשר אוכל יכול להיות בריא וגם טעים בו זמנית? שמישהו יתחיל עצומת מחאה, לאלתר! המשך…

Read Full Post »

Older Posts »