הסיכום הזה מיועד להיות כללי, אך מבוסס על רהיט מסויים, בעל דפנות ישרות.
1. השלב הראשון הוא לתכנן את הרהיט ומידותיו המדוייקות. צריך לזכור שמגבלות החומר מכתיבות חזית וגב ישרים לגמרי. יש להשאיר כ-5 ס"מ לדפנות (מינימום 3.5 ס"מ) ולחוצצים המתוכננים ברהיט. רהיט בעומק 40 ס"מ שאינו מיועד לשאת משקל משמעותי צריך 3 פנלים, כלומר חזית (שיהיה חתוך, עם כל הפתחים הנדרשים ע"פ התכנון), גב (לרוב, מקשה אחת ללא פתחים), ופנל אמצעי תומך (לרוב חתוך, עם כל הפתחים הנדרשים). לרהיט שמיועד לשאת משקל, רצוי לתכנן פנלים כל 10 ס"מ.
צריך לקחת בחשבון שהמידות לא יהיו המידות המדוייקות של הרהיט הסופי. עובי הקרטון מוסיף לא מעט מ"מ, וגם הפתחים (מגירות, דלתות) צריכים שולי בטחון ועיבוי של הקרטון.
2. השלב השני הוא לשרטט את את חזית הרהיט בגודל אמיתי. אפשר לעשות את זה על כמה דפי עיתון מודבקים. פטנט אחד לשרטוט הוא לקפל את הנייר ל-2, ולצייר רק חצי מהרהיט, מהקפל. רצוי ששום צד של השרטוט לא יהיה צמוד לקצה הנייר. כשמתכננים רהיט עם זויות ישרות, צריך להקפיד על זויות של 90 מעלות במקומות הנחוצים, בעזרת משולש או כלי שרטוט אחרים. את העתקת חצי הרהיט שכבר צוייר ניתן להעביר ליתר הנייר בעזרת נייר קופי. כשהציור פרוס, כדאי לבדוק שכל הקווים שאמורים להיות ישרים, אכן ישרים.
3. עכשיו מכינים את הקרטונים. משתמשים בקרטון גלי דו-שכבתי. הגלים צריכים להיות אנכיים לרצפה כדי לתת חוזק לרהיט. יש להצמיד שכבות קרטון ע"פ מספר הפנלים הנדרשים (כולל גב הרהיט), בעזרת מסקינגטייפ, ועליהם להדביק את הציור (לא לשכוח את האוריאנטציה של גלי הקרטון!).
בכל שלבי החיתוך, כדאי למספר: את הפנלים, את החיזוקים (להלן), את הקרטון שמוציאים מהפתחים, הכל למען הסדר, וכדי שהמקום המיועד של החלקים יהיה ברור.
4. שלב החיתוך: בעזרת מסור חשמלי מסוג ג'יגסו ("ג'קסון") חותכים את המתאר החיצוני של כל הרהיט. יש להקפיד על חיתוך אחיד ככל שניתן, ואם יש בליטות לא רצויות, צריך לשייף אותם העזרת נייר זכוכית בגסות בינונית (?).
5. להוציא את פנל הגב מהקרטונים החתוכים ולהצמיד שוב את הפנלים האחרים יחד עם השרטוט. לסמן את כיוון הפנל ("This side up"). אפשר בשלב זה גם לסמן את החזית.
6. בעזרת סכין חיתוך טובה, יש לחתוך פתח על מתאר הפתחים המתוכננים ברהיט, שיעבור את כל שכבות הקרטון, כדי שאפשר יהיה להכניס את להב הג'יגסו ולחתוך "נקי" את הפתחים (וגם לנצל את הקרטון שמוצא לטובת חזית דלתות, מגירות וכו'). לסמן כל קרטון כדי שהאוריאנטציה שלו תהיה ברורה, וגם לאיזה שכבת פנל הוא שייך (גב, אמצע).
7. שלב חיזוקי עומק: חיזוקי העומק הינם רצועות קרטון שעתידות להחזיק את כל הפנלים במקום. אורכן כעומק הרהיט המתוכנן, ורצוי שהאורך יהיה אנכי לגלי הקרטון. רוחבן כרוחב הפנל בנקודה שבה הן תהיינה ממוקמות, במדוייק. יש לתכנן חיזוקים במרווחים סבירים- כל 15 עד 20 ס"מ. אין צורך במרווחים קבועים לגמרי. יש למספר כל רצועה בהתאם למיקומה המיועד בפנל.
8. לאחר שהחיזוקים חתוכים (בסכין), יש לתכנן מגרעות שתחתכנה. מספר המגרעות בכל רצועה, כמספר הפנלים (לא כולל הפנל הקדמי או האחורי) במרווחים פחות או יותר שווים. (כלומר – אם יש לכל הרהיט 3 פנלים, אז יש לחתוך מגרעת אחת.) המגרעות נחתכות לכדי מחצית רוחב רצועת התמך, ורוחב המגרעת – כעובי הקרטון. (אצלי זה היה 6 מ"מ.)
9. עבור רצועות העומק, יש לחתוך מגרעות גם בפנלים האמצעיים של הרהיט- אבל לא בפנל הקדמי או האחורי. כמו ברצועות, המגרעות נחתכות לכדי מחצית רוחב הקטע בו הם עתידים להתלבש, ורוחב המגרעת – כעובי הקרטון.
10. כשכל הרצועות מוכנות, וכל המגרעות חתוכות ברצועות ובמיוחד בפנל[ים], מצמידים את הפנל הקרוב לגב הרהיט ואת הגב, ומסמנים בעפרון את מיקום המגרעות. מצמידים את הפנל הקרוב לחזית אל החזית, ומסמנים בעפרון על הצד האחורי של פנל החזית את המגרעות.
11. ניגשים להרכבת ה"שלד". כל רצועה מתלבשת על הפנל[ים] במיקום המיועד, והמגרעות משתלבות אחת בשניה. עכשיו סוף-סוף אפשר לראות את התלת-מימדיות של הרהיט.
12. מחממים את אקדח הדבק החם. בינתיים משכיבים את השלד על הגב, כשהקצוות של תמיכות העומק ממוקמות בידיוק על הסימון של המגרעות. בעזרת משקולות (קופסאות שימורים…) מקבעים את השלד. מדביקים את קצוות התמיכות לגב הקרטון באופן מדוייק ככל הניתן על הסימונים. בשלב הזה לא מתקמצנים על הדבק, ומשתמשים בכמות נדיבה משני צידי הרצועה. מצד שני, רצוי שהדבק לא יחרוג מעבר לשתי קצוות הרצועה.
13. כשהכל יבש והשלד מודבק היטב לגב, הופכים את שלד ואת הגב וממקמים אותו בהתאם לסימונים שסימנו על החלק האחורי של הפנל הקדמי. מקבעים עם משקולות, ומדביקים עם דבק חם את קצוות התמיכות לפנל החזית.
14. משלימים דפנות לכל הרהיט: הצדדים, מלמטה ומלמעלה, וגם עבור הפתחים של המגירות/מדפים. לפני שחותכים כל דופן, צריך לקחת מדידה מדוייקת שלוקחת בחשבון את עובי הדפנות הקיימות.
15. מצמידים את הדפנות לרהיט בעזרת מעט דבק חם, מסקינג טייפ, ולאחר מכן עם נייר דבק (חום) בהרטבה (נקרא גם "נייר דבק מים"). כל הזויות, החיבורים, והקצוות אמורות להיות מכוסות ברצועות של נייר דבק בהרטבה.
16. את הרהיט מכסים ב-1-3 שכבות של נייר חום (קראפטינג) באמצעות דבק טפטים המחוזק בדבק נגרים. (מערבבים כפית אבקת דבק טפטים עם כוס מים חמים וכפית דבק פלסטי לעץ ומערבבים היטב.)
[ההוראות האלה לא גמורות וברור לי שחסרים פרטים רבים. אמשיך לכתוב כשאצבור יותר נסיון. בינתיים, אם יש לכם הערות/הארות וכל תרומה אחרת, אתם מוזמנים כתוב לי לכתובת haveda ב-live.com]
היי,
רציתי לדעת- האם משתמשים רק בקרטון מיוחד שנרכש לצורך העניין, או שאפשר גם למחזר קרטונים שמוצאים?
כמובן שאפשר (וכדאי) להשתמש בקרטון מזדמן, בתנאי שיהיה דו-גלי (כלומר דו-שכבתי) לפחות. המגבלה היא שצריך קרטונים שיהיו מספיק גדולים למטרה, ורצוי ללא קיפולים.
שלום, שמחה לפגוש אותך כאן. ממתינה לראות את השידה גמורה וצבועה….מקווה בקיץ להכין עוד כמה רהיטים…הרעיונות בראש רבים…חיבוק. ניצה.