אם אכתוב פה שאוכל הוא אחד מאהבות חיי, מישהו יהיה מופתע? אני מניחה שלא, למרות נטיותי הלא לגמרי קונבנציונליות בעניין. כלומר- יתכן ויום אחד אכין ארוחת צלי עם תפודים ואספרגוס מאודה, אבל מה שבטוח זה שזה כנראה לא יעניין אותי מספיק בכדי לכתוב על זה. זה פשוט כ"כ בנאלי בעיני (אם כי עם פוטנציאל להיות גם טעים), שלא יהיה לי הרבה מה לומר בעניין, אלא אם כן אני אפתיע את עצמי.
לעומת זאת, המתכון הבא מעניין. כל אחד יכול לקחת חומרים איכותיים מהדרגה הראשונה ולהכין מהם ארוחה טעימה. למעשה, צריך כשרון כדי להרוס אותם. אבל לא כל שילוב של מרכיבים פשוטים יותר מפיק מנה טעימה עם "טעם של עוד".
קינואה, בעיני, יכולה להיות טעימה, ויכולה להיות סתמית. ככה רוב הדגנים המלאים (למרות שקינואה היא לא בדיוק דגן וגם לא בדיוק מלא). היא זקוקה לקצת עיטור בכדי להבליט את יכולתה להיות בסיס טוב. וביום אחד גשום לפני כמה חודשים, מצאתי מתכון שהפך להיות מאוד חביב עלי. במקור – עם מנגולד. הטוויסט האביבי (אם לא תמצמצו) הוא שהכנתי אותו כבר עם עלי חוביזה (חלמית, בעברית תקנית). בכל מקרה – יוצא טעים, משביע ומשאיר טעם של עוד. מצאתי את המתכון באתר אוכל/שיתוף מתכונים חדש יחסית, Food52.
קינואה עם מנגולד
מבשלים כוס קינואה ב-2 כוסות מים עם מלח. כשהמים מגיעים לנקודת הרתיחה, מורידים לאש הקטנה ביותר.
אחרי כ-10 דקות מניחים באותו הסיר, על הקינואה, רצועות מזר עלי מנגולד (או רצועות מכ-20 עלי חלמית). העלים מתבשלים בסוג של אידוי. כעבור 5-10 דקות מכבים את האש.
בזמן הבישול, מניחים בקערת ערבוב:
מיץ מחצי לימון
גרידה מלימון שלם
2 בצלים ירוקים קצוצים
כף שמן אגוזי מלח/זית
3 כפות צנוברים/אגוזים קלויים אחרים
כ-1/4 כוס גבינת עיזים מלוחה מפוררת
כשהקינואה מבושלת, והעלים מוכנים, שופכים אותם לתערובת הלימון בקערה, בעודם חמים, ומערבבים. מתקנים תיבול ומוסיפים לימון, לפי הטעם. פשוט, טעים, בריא, ובסיר אחד.
